היתרונות במערכת ניהול פדגוגי

בית ספר הוא ארגון מורכב ועתיר מידע בעל ערך וכדאי. עוד לא פגשתי מורה שאומרת  שאין לה שום עניין בשאלה האם תלמיד נכח ב 50% מהשיעורים או ב 70%, או מורה שאומרת שאת העובדה שאחד מתלמידיה נכשל במבחן היא יכולה גם לשמוע עוד חודש בישיבה הפדגוגית. יש למידע הזה ערך והוא גורר פעילות ומענה מתאים של הצוות הפדגוגי.  

למרות שהיום רב בתי הספר בישראל משתמשים במערכת ניהול פדגוגי, אם זה של משרד החינוך (שכבר הספיקה להודיע על יציאה לגמלאות) ואם זה מערכת של חברה פרטית, עדיין קשה להרבה בתי ספר להינות מהיתרונות שמערכות כאלו מספקות. דבר זה נכון לגבי מערכות ניהול במגזר העיסקי, קשה להטמיע מערכות ניהול מידע.  מהתבוננות רבת שנים בבתי ספר שעושים את זה ומנצלים כלים רבים של מערכת ניהול פדגוגי, ריכזנו כאן את התובנות שלנו לעניין הטמעה מוצלחת, כאשר המטרה כמובן היא לממש את הצרכים והרצונות של בית הספר ולנל לטובת העניין את היתרונות שמספקות מערכות ניהול פדגוגי. 

אז הנה כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב:  

• הנהלה מעורבת שמגדירה מטרות. כמו הרבה דברים בבתי ספר, צריך את ההנהלה מעורבת. קביעת מטרות שנתיות בכל הנוגע לשימוש במערכות ניהול בבית ספר היא דבר טוב ומומלץ כיוון שהיא ממקדת את הפעילות שמקדמים.
• הפקת יתרונות כבר משלב ראשון. יש לזכור שהיתרונות הגדולים של המערכת נובעים מהפקת המידע שיש במערכת. נכון, זה יותר נוח להזין פנימה משמעת וציונים מאשר לכתוב ביומן כיתה ישן, אבל זו רק המחצית הפחות מעניינת. הרווח הגדול מתחיל ברגע שהנתונים בתוך המערכת. אז אפשר לנתב אותם בצורה מושכלת לכל מי שצריך על מנת לתמוך בצוות חינוכי אקטיבי שמגיב בזמן אמת ומושכל למידע והידע שחשוף ונגיש לו.  
•  אחראי מערכת.  איזו נקודה חשובה זו בעיני. נקודת מפתח ! אחראי המערכת צריך להיות איש צוות שאוהב ורוצה את התפקיד. מטרתו להכיר את מערת הניהול הפדגוגי בצורה טובה ומעמיקה מאוד כך שהוא יכול להוביל תהליכים ויכול לעזור באופ ישיר ומהיר לצוות בית הספר. התמיכה היא מוראלית, אבל איש צוות כזה שמכיר מבפנים את הצרכים בבית הספר ומעורב בתהליכים, יכול בכל שלב שזהות את המענה והשימוש הנכון לצורך שעולה. בחירה טובה של אחראי לנושא היא נקודת מפתח בעיני. 
• הטמעה ! אין זה סוד שבית ספר הוא גוף עם תקציב מוגבל וקשה להנהלת בית הספר לפנות אלפי שח להטמעה. בעיני זו אחת מההחמצות היותר גדולות של בתי הספר ומשרד החינוך שלא מתגמל ולא מעודד הדרכות כאלו בבתי הספר.  מדריך חיצוני שמגיע לבית הספר (או יקיים מולם וובינר)  יכול לתת רוח גבית חזקה לצוות ולהצביע, מעבר לשימוש הרכיל של הזנת מידע פנימה, על אופן הפקת מידע ושימוש קבוע בתכנה על מנת שכל איש צוות יוכל להפיק ממנה את היתרונות שהוא צריך. 
• תנו למידע למצוא אתכם. רוב המורים חושבים שצריך להפיק דוחות להפקת מידע מהמערכת. ולצערי, מרבית המערכות היום מספקות מערכות דוחות מאוד מורכבים לשימוש (וגם רחבים מאוד שמקשה על מציאת הדוח הרצוי) כאשר מערכת ניהול פדגוגי יכולה בקלות לשלוף עבוכם באופן שוטף את המידע שאתם רוצים. למשל, אם אתם מחנכי כיתה ותרצו לקבל הודעה כל פעם שתלמיד שלכם נכשל בבחינה – אין בעיה. ודוגמאות כאלו. 
• ההורים ! הורים זו נקודה רגישה כמובן. בנושא זה אומר שלצערי, מערכות ניהול המידע מתמקדות בכרטיס תלמיד (שמפסק מידע בירוקרטי על התלמידים: משמעת וציונים) ופחות מספקים להורים מידע אחר עשיר יותר ששייך לעשייה בבית הספר. למשל ארועים, תמונות. (בסקולי לפחות אנחנו דוגלים בכך שאינטרנס של בית הספר הוא להנגיש להורים מידע בתחומים אלו – הצגות, טקסים, טיולים ועוד (הרי בתי ספר מלאים בעשיה עשירה של פעילות לילדים – אז למה להתמקד רק במספרים ? ) אני לא אומר חלילה שכן או לא צריך לחשוף את כרטיס התלמיד להורים, זו החלטה של בית הספר ויש דעות לכא ולכאן. אני רק אומר שאם כבר נותנים להורים נקודת גישה עצמאית למידע בית ספרי, אז כדאי להציג לו את כל הדברים המדהימים (ובכל בית ספר יש כאלו) שעושים עבור ויחד עם התלמידים.  

עד כאן. מקווה שהועלתי למישהו במידע זה. 

מוזמנים לכתוב ולהעיר או להאיר לנו. תמיד שמחים לקבל פידבקים.